טיפול בחלומות וסיוטים באמצעות EMDR

המרכז הישראלי ל - EMDR 073-7370993 טיפול יעיל בסיוטים וחלומות חוזרים מידעון מס' 29, יוני 2016 שלום רב, בימים חמים אלו לקראת עיצומו של הקיץ, כשהגוף והנפש משוועים למנוחה, אנו מוצאים עצמנו מייחלים עוד יותר למנוחה ושינה ממלאת מצברים. השינה והחלומות  כפי שיוסבר בהמשך, מוהוים מנוחה לגוף ולנפש אבל לא פחות אמצעי עיבוד מרכזי ומשמעותי לחוויות היום יום, באופן המאפשר לאדם לאפסן חוויות שונות בזיכרון לטווח ארוך, לפגוש רגשות שונים וקונפליקטואלים, והסתכלויות פנימיות נוספות לחוויות שעבר. אך לרבים מאיתנו השינה אינה מהווה "מנוחה" מהעומס של היום אלא מפגש "לא נעים" עם טרדות וקשיים שמעסיקים אותנו. במקרים קיצוניים יותר יש כאלו המדווחים על "שינה מסוייטת" או רצופה בחלומות רעים ממנה מתעוררים עייפים ועם תחושות ורגשות לא נעימים. בשונה מגישות פסיכואנליטיות "קלאסיות" שמנתחות חלומות כאמצעי להגיע להבנה יותר עמוקה של הקונפליקטים הפנימיים של החולם, גישת ה- EMDR  המתרכזת בשיח ישיר ובלתי אמצעי בין האדם ובין הלא מודע שלו, חוויותיו וזיכרונותיו מתייחסת באופן שונה לחלומות ובעיקר לסיוטים. לפי גישה זו אין צורך או סיבה לנסות לנתח ולתת משמעות לחלומות על ידי "מומחה", אלא די לאפשר לאדם "להיכנס מחדש" לתוך החלום (כמו לתוך זיכרון ) על מנת לאפשר שינוי חיובי. חשוב לנו לציין ונרחיב על זה מעט בהמשך כי ישנם משיקים רבים בין הטיפול ב EMDR וחלומות – מכאן העוצמה הטיפולית הייחודית והרבה של השימוש ב- EMDR. המידעון הנוכחי עוסק בשינה, חלומות וסיוטים. לאחר סקירה קצרה העוסקת בשינה, חלימה וסיוטים, נציג לכם את השימוש ב- EMDR ככלי איכותי לטיפול בסיוטים ובחלומות חוזרים  המוביל בתוך זמן קצר להיעלמותם ולשיפור באיכות החיים של המטופלים. כתמיד אנו מקווים שתיהנו ממידעון זה ומבקשים שתעבירו אותו לחברים ומכרים שיכולים להיעזר בו. קיץ נעים שלכם, אודי, יעלה ורוני על שינה וחלימה - סיוטים וחלומות חוזרים שינה שינה היא זמן שבו מתרחשים תהליכים גופניים, חשיבתיים ורגשיים חשובים. מחזור השינה אורך בין 90-110 דקות ובכל לילה אנו עוברים מספר מחזורים כאלו. כל מחזור כולל מספר שלבים: שינה קלה, שני שלבים של שינה עמוקה (הנבדלים אחד מהשני במספר מאפיינים כמו לחץ דם, אופי גלי המוח ועוד), ושלב ה REM (Rapid Eye Movement ובעברית רע"מ – ריצודי עיניים מהירים) שהוא  השלב שבו מתרחשים רוב החלומות. שלב זה, כשמו מתאפיין בכך שתוך כדי השינה ישנה תנועה ערה של גלגלי העין הנראים מתרוצצים לכל כיוון במהירות. בשלב זה הפעילות המוחית של המוח דומה מאוד לפעילותו של אדם ער ומנגנון עצבי מיוחד גורם לשיתוק של שרירי הגוף כדי שהאדם לא ינוע מתוך שינה. אם בשלבי השינה עמוקה מתרחשים רוב התהליכים הפיזיולוגיים החשובים (ריפוי שרירים, שחרור הורמונים – לרבות הורמון הגדילה ועוד) הרי שבשלב ה REM מתרחשים תהליכים נפשיים  וחשיבתיים חשובים, למידה מהיום מוטמעת ואירועים רגשיים מעובדים. על חלומות, חלימה ו - EMDR זיגמונד פרויד אבי חקר החלומות המודרני ראה בחלומות את "דרך המלך אל הלא מודע". הלא מודע הוא אותו חלק בנפש האדם שאליו זורמים כל הדחפים, המאוויים, השאיפות והרצונות אשר לא יכולים לקבל ביטוי ביום יום, בדרך כלל כי הם אינם מקובלים חברתית או תרבותית. חלומות ריתקו את בני האדם מאז ומעולם ותרבויות שונות וחוקרים והוגים שונים ניסו להבין את המסתתר מאחורי החלומות. רובם ככולם ראו בחלום מופע סמלי הדורש פירוש והציעו שלל פירושים מפירושים שונים לחלומות ולתכנים המופיעים בהם. בנוסף רבים ניסו להסביר את עצם התופעה של חלום ואת תפקידו בחיינו. חלום יכול להמשך משניות ספורות ועד מספר דקות ופעמים רבות בלתי ניתן לזכור אותו או שישנם זיכרונות חלקיים בלבד ממנו. החלום עצמו אינו תמיד רציף והגיוני וחולף ביעף על פני זמנים שונים, מצבים, אירועים ואנשים. אין ספק שלתהליך החלימה ישנו הגיון פנימי נכון כלשהו אבל הוא אינו מובן לחולם ופעמים רבות כאשר הוא מובא בפני מטפל – גם הבנתו לקויה ומתבססת על השערות ותו לא. בשלב החלימה אנשים מעבדים את חוויות היום-יום. העיבוד יכול להיות סביב למידה של חומר חדש או סביב אירועים רגשיים וחוויות. זהו הזמן בו נעשה העיבוד של חוויות שליליות במטרה להפוך אותן לזיכרון שאינו מלווה בעוצמות רגשיות. תהליך החלימה דומה מאוד לתהליך התרחש בטיפול ב EMDR בכמה מאפינים: הראשון, המבנה האסוציאטיבי הן של החלום והן של תהליך העיבוד ב- EMDR. תהליך העיבוד מלווה במעין "תחושת חלימה" – אסוציאציות שבאות ונעלמות, קישורים "מוזרים", והתפתחויות שונות שלא בהכרח קרו באירוע המקורי. השני והמאד דומיננטי הוא תנועות העיניים. הן תהליך החלימה והן תהליך העיבוד ב- EMDR מלווים בריצודי עיניים.יש הטוענים אפילו שתנועות העיניים הינם הערך המוסף של הטיפול ב-EMDR על פני כל השיטות הטיפוליות האחרות.    סיוטים סיוטים הם סוג מיוחד של חלום היוצר תחושה מציאותית וחיה אשר פעמים רבות מפריע לתהליך השינה וגורמת ליקיצה שלא בזמן הנכון. הסיוט יוצר תחושות שליליות של חרדה, פחד, אימה ואי נוחות. אלו יכולים להיות קשורים לחוויות טראומטיות או כאלו שאינן מובנות לנו. פעמים רבות התכנים הם סביב חוסר יכולת להיחלץ או להימלט ממצב מצוקה מאיים. לכ - 50% מהאוכלוסייה הבוגרת סיוטים מעת לעת ובין 2-8% (בהתאם למחקרים שונים) סובלים מסיוטים תכופים. הסיוטים כמו החלומות בכלל קורים בדרך כלל בשלב ה- REM וכיוון ששלב ה- REM הולך ומתארך לקראת הבוקר הרי שרוב הסיוטים יקרו  בשעות הבוקר המוקדמות (וזו גם הסיבה שאנשים רבים זוכרים אותם). סיוטים הם לרוב תופעה נפשית ספונטנית אבל הם יכולים להגרם גם כתוצאה מגורמים אחרים. למשל תרופות מסוימות, שינויים בהרגלי אכילה, בעיות שינה, חוויה טראומטית, גמילה מסמים, אלכוהול ותרופות ואפילו בתגובה למצבי מתח, עומס ולחץ בחיים. אם התחלתם לסבול מסיוטים רצוי לבדוק האם חל שינוי באורחות החיים שלכם ובעיקר אם חל שינוי בדפוס צריכת התרופות שלכם. לסיוטים מתמשכים השפעה שלילית מתמשכת על איכות החיים. בין אם כתוצאה מירידה באיכות השינה או העמקה של תחושות חרדה ודיכאון כמו גם סימפטומים של פוסט טראומה הרי שסיוטים נמצאו קשורים (אם כי מהות הקשר אינה ברורה) למחלות לב, השמנת יתר ואפילו לאובדנות. פעמים רבות הטיפול יתמקד בסיבות המובילות לסיוטים בין אם גופניות, נפשיות או סביבתיות. הטיפול בסיוטים ובחלומות חוזרים באמצעות EMDR הטיפול בעזרת EMDR בסיוטים ובחלומות חוזרים יעיל ביותר.  בשני המקרים המוקד הטיפולי הוא החלום (ככל שזוכרים אותו) – הנחת העבודה היא שחלום חוזר או סיוט הינם תולדה של תפקוד לקוי של מנגנון העיבוד הטבעי של החלום. השימוש ב - EMDR בעצם נותן חיזוק לתהליך זה, מכוון אותו ומעצים אותו כך שבתוך זמן קצר מאוד ניתן להגיע לשינוי המיוחל ולהפסקת הסיוטים או החלומות החוזרים. פעמים רבות המסלול הטיפולי יעבור דרך שחזור של חוויות שונות הנמצאות בבסיס החלום החוזר או הסיוט ושהקשר בינם ובין הסיוט לא היה ברור בהכרח. הטיפול בסיוטים ובחלומות חוזרים בעזרת EMDR מתבקש  וכמעט מובן מאליו כיוון בגלל המאפיינים המשותפים של תהליך החלימה ותהליך העיבוד בעזרת EMDR.  תיאור מקרה - חלומות חוזרים גילה בת 66 פרשה לפני מספר שנים ממשרתה כמורה ומחנכת בבית ספר תיכון. היא חוותה קריירה מוצלחת, וחשה גאווה על השנים הרבות שלה במערכת החינוך ועל כך שתלמידים שלה לשעבר עדיין שומרים על קשר איתה ומתייעצים איתה לגבי נושאים שונים. לאחר פרישתה היא הגשימה שני חלומות שהיו לה: השלמת תואר באומנות ולימודי ארץ ישראל במסגרת מכון אבשלום. לאורך שנותיה כמורה ומחנכת היא חוותה חששות שונים כאשר הובילה וליוותה טיולים של תלמידיה. גילה ייחסה זאת לחשש שיקרה משהו למי מתלמידיה, והיא אכן נחשבה למובילת טיולים קפדנית אשר הקפידה על כל כללי הבטיחות. היא עצמה חשה פחד ממצבים מסוימים בטיולים, בעיקר כאשר עברה בשבילים צרים על שפת תהום, אך כיוון שהייתה מובילה ומודל לחיקוי לא נתנה לפחד לשתק אותה. בשנים האחרונות לפני פרישתה היו חלקים מסוימים בטיולים בהם לא השתתפה ונימקה זאת בקושי הפיזי. בשנתיים האחרונות במסגרת לימודיה במכון אבשלום היא מטיילת לפחות אחת לשבוע וכן חברה בקבוצה שהולכת את שביל ישראל. בשנתיים אלו היא החלה לחלום חלום החוזר ונשנה בתדירות גבוהה ומופיע באופן קבוע בלילות שלפני טיולים. בחלומה, היא רואה כתמי דם ומשהו לא הגיוני שנמצאים בערך חמישה מטר מתחתיה. לדבריה היא מתעוררת מהחלום הזה פעמים רבות, וגם כשאינה מתעוררת היא מרגישה שהיא זוכרת אותו לאורך הלילה וכתוצאה קמה בבוקר במצב רוח ירוד ומעט עצבנית. כל הניסיונות שלה להבין את החלום ואת פשרו עלו בתוהו, היא גם לא מצליחה להבין מהו אותו דבר לא הגיוני ואם היא בכלל מהווה חלק מהחלום היינו האם היא מתבוננת בכתמי הדם או שמא הם שלה? גילה ניסתה לחפש חוויות שונות בעברה אותן יכלה לחבר לתמונה והעלתה מספר זיכרונות משירותה הצבאי שבהם נפצעו חבריה לגרעין הנח"ל. גם החיבור הזה לא הועיל והחלומות המשיכו להופיע ולהעיק. היא ניסתה לחבר סיפורי המשך לחלום ולנתח אותם אך כאמור החלומות נותרו. את כל אלו תיארה גילה במפגש הראשון. המפגש השני הוקדש לעבודה בעזרת EMDR על החלום. גילה נתבקשה לתאר  בפרוטרוט את החלום ולשים לב לרגשות, למחשבות ולתחושות הגופניות שהחלום מעורר בה. היא תיארה רגשות של סכנה, פחד, תסכול וחוסר אונים, תחושת מחנק ורצון לבכות ומחשבה של "אני במקום מסוכן וחלשה מכדי להתמודד". כבר בסבב השני של העיבוד גילה נזכרה בטיול שנתי בצפון כאשר הייתה בכיתה ח', שבמהלכו אחת מחברותיה לכיתה נפלה לתוך נחל שמעליו הלכו. בנפילה היא נפצעה בעיקר בפנים וביד ושברה את רגלה. גילה זכרה את הזווית הלא הגיונית של הרגל השבורה. היא המשיכה לחוות ולתאר את התחושות שחוותה כאשר ישבה עם קבוצת הבנות ובהתחלה לא ידעו אם חברתן עדיין חיה, כיוון שהיא נפלה על דרדרת אבנים ולא ניתן היה לרדת אליה באופן ישיר מחשש לדרדר עליה אבנים או שהמחלצים בעצמם ידרדרו ויפגעו. רק לאחר מספר דקות הצליח אחד המורים לרדת למטה וצעק שהיא פצועה. במשך כשעה נוספת התלמידים ישבו חסרי אונים וצפו בניסיונות של המורים ושל מטיילים נוספים שהגיעו למקום לחלץ אותה. לבסוף העלו אותה למעלה וכמה מהמורים נשאו אותה לכביש בעוד ששאר הילדים המשיכו בטיול. בהמשך עבודת העיבוד, גילה התרכזה בתחושות החרדה וחוסר האונים שליוו אותה בעקבות אותו אירוע, ובדרך שבה בחרה להתמודד עם אלו כמורה. היא בחרה לנהל את הטיולים שבאחריותה תוך הקפדה על כללי בטיחות ברורים והשגחה אקטיבית על התלמידים. היא ציינה שבמשך עשרות שנות קריירה ומאות טיולים מעולם לא קרתה לה תקלה בטיולים ובמסעות וחיברה את זה ל"חוסר האחריות של הטיולים של פעם". בסוף אותה פגישה גילה הבינה שהיא אינה נוהגת בחוסר אחריות ולפיכך "ניתן להגדיר אותי כמטיילת בטוחה", ושהחרדה "במקרים מסוימים דווקא באה לעזרי". עם זאת היא המשיכה לציין שהיא בעצם לא זקוקה לחרדה כיוון ש"העקרונות של הבטיחות כבר ממש חלק ממני" ויכולה לטייל חופשית מחרדה. רמת המצוקה שהיא חשה סביב החלום איתו הגיעה לטיפול נעלמה, ובמהלך הימים הבאים היא דיווחה על כך שהחלום כמעט ולא הופיע וכאשר הוא הופיע הוא נחווה כהרבה פחות משמעותי. במפגש השלישי נעשתה "עבודת עתיד" שבה דמיינה את עצמה מטיילת במסלולים שונים ובתוואי שטח שונים ללא חרדה או מצוקה אך תוך שימת לב לבטיחותה ובטיחות אחרים. הטיפול ארך בסך הכל שלוש פגישות ובשיחת טלפון למעקב אחרי חודש היא דיווחה על כך שהחלום נעלם ושהיא טיילה כבר מספר פעמים במסגרת מכון אבשלום ונהנתה מהטיולים כפי שלא נהנתה מימיה.